תורה ומדע

ד"ר צבי שקדי

הקב"ה מסר לנו את התורה על ידי משה רבנו והנביאים שקמו אחריו. לא כל התורה נמסרה לנו בצורה שכל אחד יכול לדעתה ולהבינה. יש בתורה דברים גלויים הנצרכים לכל העם וכל אחד יכול ללומדם, ויש בתורה דברים נסתרים שלא כל אחד יכול ללומדם. כמו שנאמר: "סוד ה' ליראיו". גם בחלק הנסתר של התורה, יש דברים שנמסרו לנו על ידי הנביאים והועברו מרב לתלמידו, ויש דברים שלא נמסרו לנו, אלא, הקב"ה נתן לנו את החכמה לגלותם בעצמנו. סודות תורת הקבלה הועברו מרב לתלמידו. סודות מדעי הטבע לא כולם נמסרו לנביאים או לחז"ל ועלינו לגלותם בעצמנו. ואכן, בהרבה מקומות מעידים חז"ל על עצמם שלמדו את חכמת מדעי הטבע והרפואה מהגויים.

כמו שאמר הרמב"ם: 

"ואל תבקשני לתאם כל מה שאמרו מענייני התכונה עם המצב כפי שהוא, לפי שהמדעים באותו הזמן היו חסרים, ולא דברו בכך משום שיש להם מסורת באותם הדברים מן הנביאים, אלא מצד שהם ידעני אותם הדורות באותם המקצועות, או שמעום מידעני אותם הדורות." [רמב"ם, מורה נבוכים, חלק ג, פרק יד].

"וזו היא חכמת חשבון תקופות ומזלות, וספרים רבים חיברו בה חכמי יוון." [רמב"ם, הלכות יסודי התורה, פרק ג]      

"והיאך נודע כל דבר ודבר מאלו הדברים, והראיה על כל דבר ודבר, היא חכמת התקופות והגימטריות, שחיברו בה חכמי יוון ספרים הרבה, והם, המצויים עכשיו ביד החכמים; אבל הספרים שחיברו חכמי ישראל שהיו בימי הנביאים מבני יששכר, לא הגיעו אלינו." [רמב"ם, הלכות קדוש החודש, יז, כד]     

"ודעו רבותיי, שהחכמה שהיא חכמה ודאית, היא ידיעת צורת הגלגלים, ומניינם, ומדתם, וסדר הילוכם, וזמן סביבת כל אחד מהם, ונטייתם לצד צפון או לדרום, וסביבתם למזרח או למערב, ומסלול כל כוכב וכוכב ודרכו היאך הוא. בכל זה וכיוצא בו חברו חכמי יון ופרס והודו חיבורים גדולים, והיא חכמה מפוארת הרבה." [הרמב"ם, איגרת לחכמי קהל עיר מארשילייא על ענייני אצטגנינות ומזל] 

הרמב"ם בספר הרפואה שלו "פרקי משה" התעלם מרפואות הנזכרות בתלמוד והתיחס רק להיפוקרטס וגאלינוס ויתר הרופאים מאומות העולם: 

"ואלו הפרקים אשר העמדתים, לא אומר שחיברתים, אבל אומר שבחרתים, וזה שאני לקטתים מדברי גאלינוס, מכל ספריו, רוצה לומר מדבריו שהביא על דרך החיבורים ומדבריו שדבר בפירושו כשיפרש דבר אבוקרט (היפוקרטס)" [רמב"ם, פרקי משה (ברפואה)].

 אברהם בן הרמב"ם כותב:

"אין להאמין בדבר רק בגלל אומרו ... דע, כי אתה חייב לדעת, כי מי שירצה להעמיד דעת ידועה, ולישא פני אומרה, ולקבל דעתו בלי עיון והבנה לענין אותו דעת אם אמת אתה אם לא, שזה מן הדעות הרעות, והוא נאסר מדרך התורה וגם מדרך השכל ... לא נתחייב מפני גודל מעלת חכמי התלמוד ותכונתם לשלמות תכונתם בפירוש התורה ובדקדוקיה ויושר אמריהם בביאור כלליה ופרטיה, שנטען להם ונעמיד דעתם בכל אמריהם ברפואות ובחכמת הטבע והתכונה, [ולהאמין] אותן כאשר נאמין אותן בפירוש התורה... אתה רואה החכמים, במה שלא נתברר להם מדרך סברתם ומשאם ומתנם, אומרים: "האלהים, אילו אמרה יהושע בן נון לא צייתיה ליה". כלומר לא הייתי מאמין ביה, ואע"פ שהוא נביא, כיון שאין בידו יכולת להודיע העניין בכוונה מדרך הסברא והמשא והמתן, והדרכים שבהם ניתן התלמוד להידרש... כי האדם כשישליך מעל פניו השקר ויקיים האמת ויכריענו לאמיתו ויחזור בו מדעתו כשיתבאר לו הפכה אין ספק כי קדוש הוא. והנה נתבאר לנו כי החכמים ז"ל אינם מעיינים הדעות ולא מביטים אותם אלא מצד אמיתתם ומצד ראיותיהם לא מפני האומר אותו יהיה מי שיהיה." [מאמר על דרשות חז"ל].

 רבי לוי בן גרשון כותב: 

"כי לא יחויב שיהיו לנביא כל הדעות האמתיות בענין סודות המציאות." [רלב"ג, פירושי התורה, ביאור דברי הספור, בראשית טו, ד].  

בגמרא אנו לומדים על שמואל שלמד אסטרונומיה ולא התבייש להודות שאינו יודע מהו כוכב שביט. בימינו אנו יודעים בבירור מהו כוכב שביט, ושמואל העיד על עצמו שאינו יודע מהו כוכב שביט:

"אמר שמואל נהירין לי שבילי דשמיא כשבילי דנהרדעא לבר מכוכבא דשביט דלא ידענא מאי ניהו." [ברכות, נח, ב]

הרבי מלובביץ, ר' מנחם מנדל שניאורסון, כותב: 

"וע"ד חכמת התכונה מצינו ביד החזקה להרמב"ם ז"ל הרבה במקצוע חכמה זו. וכנראה נשען הרמב"ם ז"ל ג"כ על ספרי חכמי או"ה בזה. וכמוש"כ לענין החשבונות בהל' קדוה"ח פי"ז הכ"ה. גם מש"כ בהל' יסוה"ת פ"ג נמצא ג"כ בספרי חכמי יון, וביחוד ספרי אריסטו ותלמידיו ומפרשיו." [ר' מנחם מנדל שניאורסון, אגרות קודש, כרך א, איגרת א]  

ברשימות הרבי מלובביץ' הוא מצטט תשובה שקבל מהרב יוסף רוזין - הגאון הרוגוצ'ובי:

 "בגדר תכונה של חז"ל עמוק עמוק מי ימצאנה, נוקב ויורד עד התהום, וחכמי התכונה רק בחשיכה יהלוכו, דמיון בעלמא וסופטיט (תאוריה?) בעלמא." [רשימות, ע' 14]

יש סברה לפיה מדע האסטרונומיה הוא חלק מסודות מעשה בראשית ולא לכל אחד יש רשות או יכולת לדעת סודות אלה. [רמב"ם, הלכות יסודי התורה, ד, י].  לפי סברה זאת, אין מלמדים את סודות מעשה בראשית ואת מדע האסטרונומיה לצבור. בפרקים ג-ד של הלכות יסודי התורה, ספר מדע, לימד הרמב"ם רק מה שהיה ידוע לגויים. הרמב"ם לא לימד מה שהיה ידוע רק לחכמי ישראל ולא היה ידוע לגויים. לדוגמא: לפי ספר הזהר [פ' ויקרא] כדור הארץ אינו עומד במקומו אלא סובב סביב צירו כל יום, וסיבוב זה הוא שגורם לחילופי היום והלילה. לפי המאירי [1] כבר דוד המלך ידע, על פי קבלה, שכל כוכבי הלכת סובבים סביב השמש ו"השמש באמצע". שניהם - חכמת ישראל - בהסכמה מלאה עם המדע המודרני, ושניהם סותרים את החכמה היוונית שהועתקה על ידי הרמב"ם [2,3,4], האומרת שכדור הארץ עומד במקומו והכוכבים סובבים סביבו. ראה גם את המאמר  "תורה ומדע - הארץ, השמש, ותורת היחסות" שעוסק במפורט בשאלה של מי סובב סביב מי.

דברי הרמב"ם בפרקים ג-ד של הלכות יסודי התורה, ספר מדע, דומים למה שכתב שלמה המלך בספר קהלת. שלמה המלך כתב כמה דברים שנראים נוגדים את דרך התורה. בספר הזהר, בתחילת פרשת שלח לך, אנו לומדים את פירוש הדברים. שלמה המלך לא אמר את דעתו בענינים אלה אלא "אהדר אינון מלין דטפשאי עלמא דאמרי כך" - שלמה המלך חזר על הדברים שטפשי העולם אומרים.

יש גם פירושים טעויים על הפסוק בקהלת "והארץ לעולם עמדת" [קהלת, א, ד].  אין הכונה בפסוק זה שהארץ עומדת במקומה ואינה זזה, אלא שהארץ לעולם קיימת, להבדיל מ- "דור הולך ודור בא".

בדורות האחרונים גילו הגויים את סודות מדע האסטרונומיה, ואפילו קטני הגויים בימינו יודעים מה שלא היה ידוע לצבור בימי קדם. לא כל אחד ראוי ללמוד מעשה בראשית. אך, משגילו הגויים חלק מסודות אלה, אין יותר מקום להסתיר אותם מעם ישראל. להיפך, מצוה על תלמידי חכמים לדעת יותר ממה שיודעים הגויים.

"אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן: מנין שמצוה על האדם לחשב תקופות ומזלות? שנאמר ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים." [שבת, עה,ע'א].

גם ללמוד הרפואה מצינו בכתבי חכמי ישראל דברי שבח רבים. 

"יש למלאכת הרפואה מבוא גדול מאד במעלות השכליות והמידות, ובידיעת השם יתברך" [רמב"ם, פ'ה משמונה פרקים]. 

"נמצאת מלאכת הרפואה מצווה גדולה ללומדה וללמדה, ועבודה רבה מהעבודות שעובדים בהם את הא-ל" [ספר מוסר, פירוש משנת אבות לר' יוסף בן יהודה אבן ועקנין, תלמיד הרמב"ם]. 

"בעבור זה שבחתי מעשיות הטבע והמלאכות הטבעיות, וכל שכן הרפואה... ונמצא שם שמים מתייקר ומתעלה על ידו, ואם לא יעשה כן וכו', נמצא שם שמים מתחלל על ידו" [ר' יעקב ב"ר דוד פראווינציאלי, הובא בשו"ת על דבר לימוד החכמות, שנכתב בשנת רנ/1490, ונדפס בקובץ דברי חכמים, דפים סג-עד].  

"חכמת הטבע היא וודאי חכמה מותרת ומשובחת, נצרכת להביט אל פועל ה' ומעשהו הגדול כי נורא, ובייחוד החלק ממנה הנכלל במלאכת הרפואה" [שו"ת שאילת יעבץ ח'א ס'מא].

רבי ישראל בן שמואל אשכנזי משקלוב, כותב בהקדמתו לספר "פאת השולחן", בשם הגר"א: 

"כה אמר (הגר"א): כל החכמות נצרכים לתורתנו הקדושה, וכלולים בה. וידעם כולם לתכליתם (עד סוף הידוע לנו), והזכירם: אלגברה, ומשולשים (גיאומטריה), והנדסה, וחכמת המוסיקה, ושיבחה הרבה. הוא היה אומר אז כי רוב טעמי תורה וסודות שירי הלויים וסודות תיקוני זוהר אי אפשר לידע בלעדה."

רבי ברוך שיק משקלוב כותב בהקדמה לספר שתרגם על "אוקלידוס", בשם הגר"א: 

"כפי שיחסר לאדם ידיעת שארי החכמות (חכמת מדעי הטבע), לעומת זה יחסרו לו מאה ידות בחכמת התורה הקדושה, כי התורה והחכמה צמודים יחד. וציווה לי להעתיק מה שאפשר ללשוננו הקדושה מן החכמות וכו' ישוטטו רבים ותרבה הדעת בין עמנו ישראל, ותסור לשון לאומים אשר כשאון מים רבים ישאון לעומתנו, 'איפה חכמתכם', ונמצא שם שמים מתחלל."

 בן איש חי כתב: 

"אך בא הכתוב ללמד כי לאו בלימוד התורה לבד תחנך את הנער אלא גם עוד 'חנוך לנער על-פי דרכו', רוצה לומר, בדרך ארץ ובידיעת עניני העולם הזה, דרך משל: ידיעת גיאוגרפיה - האדם יחשוב ידיעה זו היא דברים בטלים, ואינה בכלל התורה. אך באמת לא כן, אלא ידיעה זו היא מוכרחת לאדם, ואם יחסר מידיעה זו הרי נחשב חסר וטיפש, כי ידיעות כאלה הוא מחויב גם מדבר רבותינו ז"ל... נמצא גם בידיעה של תכונת הארץ היא מחוייבת לאדם ועל חסרונה קרי עלייהו 'אוי'... ובאמת בלאו הכי השכל מחייב שצריך האדם לידע דברים כאלה."

בני יששכר שנתמכו ע"י זבולון היו גדולי המדענים בעולם בדורותיהם. גם בימינו מצוה על תלמידי חכמים לדעת יותר ממה שיודעים הגויים, "כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים", ושלא יאמרו על תלמידי חכמים "איפה חכמתכם, ונמצא שם שמים מתחלל". תלמיד חכם שאינו יודע מתימטיקה, או רפואה, או מדעי הטבע, "יחסרו לו מאה ידות בחכמת התורה הקדושה". התועלת בלמוד ההמתימטיקה, הרפואה, ומדעי הטבע, אינה רק לצורך עסוק במלאכה. תלמיד חכם שלמד חכמות אלו מבין את חכמת התורה, מבין את עומק ההלכה, ומבין כיצד הקב"ה נוהג את עולמו, פי מאה יותר טוב ממי שלא למדן.

שלחן העומד על שלש רגליים הוא שלחן טוב ויציב. שלחן שחסרה בו רגל אחת מתנדנד ונופל. שלחן שחסרות בו שתי רגליים מתנדנד ונופל עוד יותר מהר ואין בו תועלת. התורה דומה לשלחן העומד על שלש רגליים:

• "וייצר ה' אלקים את האדם"  -  הלכות השייכות לכל אדם, תורת הנגלה.
• "עפר מן האדמה"  -  גשמיות הטבע, תורת מדעי הטבע.
• "ויפח באפיו נשמת חיים" - פנימיות התורה, תורת הנסתר.

מי שלומד רק חלק אחד של התורה, תורתו דומה לשלחן מתנדנד העומד על רגל אחת. מי שלומד את כל חלקי התורה - תורת הנגלה, תורת מדעי הטבע, ותורת הנסתר - תורתו שלמה ומתקיימת כשלחן העומד על שלש רגליים. ואז מתקיים בו סיום הפסוק - "ויהי האדם לנפש חיה".

מקורות

1. הוא אמרו [דוד המלך, תהילים, יט, ח] "תורת ה' תמימה" על מה שסמך לזה ענין רומז בו על תכונת הגלגלים, רוצה לאמר שבעה כוכבי לכת היות השמש באמצע, באמרו [תהילים, יט, ה]: "לשמש שם אהל בהם", והוא דבר נבוכו בו גדולי החכמים עד היום, ואמר שנתגלה לו זה דרך קבלה ועדות ברורה ונאמנה מפי התורה, כמו שנרמז בתכונת כלי הקדש, אע"פ שנעלם זה ממנו אולי מצד העיון, והפליג על זה בשבח התורה איך היא תמימה, רוצה לאמר שלמה ומוציאה לאור כל תעלומה. [ המאירי, פתיחה לבית הבחירה]
2. "וזו היא חכמת חשבון תקופות ומזלות, וספרים רבים חיברו בה חכמי יוון." [רמב"ם, הלכות יסודי התורה, פרק ג]
3. "והיאך נודע כל דבר ודבר מאלו הדברים, והראיה על כל דבר ודבר, היא חכמת התקופות והגימטריות, שחיברו בה חכמי יוון ספרים הרבה, והם, המצויים עכשיו ביד החכמים; אבל הספרים שחיברו חכמי ישראל שהיו בימי הנביאים מבני יששכר, לא הגיעו אלינו." [רמב"ם, הלכות קדוש החודש, יז, כד]
4. "ודעו רבותיי, שהחכמה שהיא חכמה ודאית, היא ידיעת צורת הגלגלים, ומניינם, ומדתם, וסדר הילוכם, וזמן סביבת כל אחד מהם, ונטייתם לצד צפון או לדרום, וסביבתם למזרח או למערב, ומסלול כל כוכב וכוכב ודרכו היאך הוא. בכל זה וכיוצא בו חברו חכמי יון ופרס והודו חיבורים גדולים, והיא חכמה מפוארת הרבה." [הרמב"ם, איגרת לחכמי קהל עיר מארשילייא על ענייני אצטגנינות ומזל]
   http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/mekorot/igeret-2.htm