תורה ומדע - הארץ, השמש, ותורת היחסות


ד"ר צבי שקדי

מי סובב סביב מי - השמש סביב הארץ או הארץ סביב השמש? מה אומרת תורת היחסות? מה ההבדל בין תורת היחסות הפרטית לתורת היחסות הכללית?

ראה גם:
Torah, Science, and Greek Philosophy
Torah and Science - Facts, Theories, and Fiction


הלכה ומציאות

לעתים נדירות מתעוררות שאלות בענינים הנוגעים למחלוקת בין פסק הלכה לבין מציאות הטבע. כיצד נוהגים במחלוקת כזאת? על מה סומכים יותר, על דעתו של גדול בתורה, על פסק בית דין, או על ידיעת מציאות הטבע?

בגמרא אנו מוצאים שמותר לבדוק דעה בהלכה אם היא נכונה או לא, על ידי חקירת מציאות הטבע. "היה רבי יהודה אומר אם ניטלה הנוצה פסולה. ותרנגולת היתה לו לרבי שמעון בן חלפתא שניטלה נוצה שלה והניחה בתנור וטלה עליה במטלית של טרסיים וגידלה כנפיים האחרונים יותר מן הראשונים." [חולין נז, ע'ב]. רבי שמעון בן חלפתא ערך ניסוי מדעי כדי לבדוק את נכונות דבריו של רבי יהודה, ומצא שדבריו אינם מתאימים למציאות.

בתוספתא [מסכת הוריות, א, ה] אנו לומדים: "הורו בית דין שהוא מוצאי שבת ואחר כך זרחה חמה, אין זה הורייה אלא טעות." וכן, "הורו בית הדין ששקעה חמה ולבסוף זרחה, אין זו הוראה אלא טעות" [יבמות, צב, ע'א]. וכך פסק הרמב"ם הלכה למעשה: "הורו בית דין שיצא השבת לפי שנתכסית החמה, ודימו ששקעה, ולסוף זרחה החמה, אין זו הוריה, אלא טעות." [הלכות שגגות, פרק יד, ז].

בכל עניני המדע והטבע נזהרו חז"ל תמיד להודות על האמת. לדוגמא, בויכוח עם חכמי אומות העולם על מהלך השמש בשמים אמרו חז"ל: "ונראין דבריהן מדברינו" [פסחים, צד, ע'ב].

הרמב"ם אומר: "כל דבר שנתגלה טעמו ונודעה אמיתתו בראיות שאין בהם דופי, אין סומכין על זה האיש שאמרו או שלימדו, אלא על הראיה שנתגלתה והטעם שנודע." [רמב"ם, הלכות קדוש החודש, יז, כד].

מכאן אנו למדים:
א. בענינים הנוגעים למציאות הטבע אין סומכים על דעתו של אף אחד אלא רק על ראיות.
ב. פסק הלכה אינו יכול לשנות את מציאות הטבע (אין הכונה לתפילה או לנס שהם למעלה מן הטבע).
ג. פסק הלכה שנוגד את מציאות הטבע אינו אלא טעות.
ד. כדי לפסוק הלכה בלי טעויות יש צורך בידיעה מוקדמת ומלאה של מציאות הטבע.

כמו שנאמר: "לא בשמים היא".

תורה ומדע

הקב"ה מסר לנו את התורה על ידי משה רבנו והנביאים שקמו אחריו. לא כל התורה נמסרה לנו בצורה שכל אחד יכול לדעתה ולהבינה. יש בתורה דברים הנצרכים לכל העם וכל אחד יכול ללומדם, ויש בתורה דברים נסתרים שלא כל אחד יכול ללומדם. כמו שנאמר: "סוד ה' ליראיו". גם בחלק הנסתר של התורה, יש דברים שנמסרו לנו על ידי הנביאים והועברו מרב לתלמידו, ויש דברים שלא נמסרו לנו, אלא, הקב"ה נתן לנו את החכמה לגלותם בעצמנו. סודות תורת הקבלה הועברו מרב לתלמידו. סודות מדעי הטבע לא כולם נמסרו לנביאים או לחז"ל ועלינו לגלותם בעצמנו. 

כמו שאמר הרמב"ם: 
"ואל תבקשני לתאם כל מה שאמרו מענייני התכונה עם המצב כפי שהוא, לפי שהמדעים באותו הזמן היו חסרים, ולא דברו בכך משום שיש להם מסורת באותם הדברים מן הנביאים, אלא מצד שהם ידעני אותם הדורות באותם המקצועות, או שמעום מידעני אותם הדורות." [רמב"ם, מורה נבוכים, חלק ג, פרק יד].
וכמו שאמר רבי לוי בן גרשון: 
"כי לא יחויב שיהיו לנביא כל הדעות האמתיות בענין סודות המציאות." [רלב"ג, פירושי התורה, ביאור דברי הספור, בראשית טו, ד].  
ובגמרא אנו לומדים על שמואל שלמד אסטרונומיה ולא התבייש להודות במה שאינו יודע: 
"אמר שמואל נהירין לי שבילי דשמיא כשבילי דנהרדעא לבר מכוכבא דשביט דלא ידענא מאי ניהו." [ברכות, נח, ב]
יש סברה לפיה מדע האסטרונומיה הוא חלק מסודות מעשה בראשית ולא לכל אחד יש רשות או יכולת לדעת סודות אלה. [רמב"ם, הלכות יסודי התורה, ד, י].  לפי סברה זאת, אין מלמדים את סודות מעשה בראשית ואת מדע האסטרונומיה לצבור. בפרקים ג-ד של הלכות יסודי התורה, ספר מדע, לימד הרמב"ם רק מה שהיה ידוע לגויים. הרמב"ם לא לימד מה שהיה ידוע רק לחכמי ישראל ולא היה ידוע לגויים. לדוגמא: לפי ספר הזהר [פ' ויקרא] כדור הארץ אינו עומד במקומו אלא סובב סביב צירו כל יום, וסיבוב זה הוא שגורם לחילופי היום והלילה. לפי המאירי [1] כבר דוד המלך ידע, על פי קבלה, שכל כוכבי הלכת סובבים סביב השמש ו"השמש באמצע". שניהם - חכמת ישראל - בהסכמה מלאה עם המדע המודרני, ושניהם סותרים את החכמה היוונית שהועתקה על ידי הרמב"ם [2,3,4], האומרת שכדור הארץ עומד במקומו והכוכבים סובבים סביבו. 

דברי הרמב"ם בפרקים ג-ד של הלכות יסודי התורה, ספר מדע, דומים למה שכתב שלמה המלך בספר קהלת. שלמה המלך כתב כמה דברים שנראים נוגדים את דרך התורה. בספר הזהר, בתחילת פרשת שלח לך, אנו לומדים את פירוש הדברים. שלמה המלך לא אמר את דעתו בענינים אלה אלא "אהדר אינון מלין דטפשאי עלמא דאמרי כך" - שלמה המלך חזר על הדברים שטפשי העולם אומרים.

יש גם פירושים טעויים על הפסוק בקהלת "והארץ לעולם עמדת" [קהלת, א, ד].  אין הכונה בפסוק זה שהארץ עומדת במקומה ואינה זזה, אלא שהארץ לעולם קיימת, להבדיל מ- "דור הולך ודור בא".

בדורות האחרונים גילו הגויים את סודות מדע האסטרונומיה, ואפילו קטני הגויים בימינו יודעים מה שלא היה ידוע לצבור בימי קדם. לא כל אחד ראוי ללמוד מעשה בראשית. אך, משגילו הגויים חלק מסודות אלה, אין יותר מקום להסתיר אותם מעם ישראל. להיפך, מצוה על תלמידי חכמים לדעת יותר ממה שיודעים הגויים.
"אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן: מנין שמצוה על האדם לחשב תקופות ומזלות? שנאמר ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים." [שבת, עה,ע'א].
גם ללמוד הרפואה מצינו בכתבי חכמי ישראל דברי שבח רבים. 
"יש למלאכת הרפואה מבוא גדול מאד במעלות השכליות והמידות, ובידיעת השם יתברך" [רמב"ם, פ'ה משמונה פרקים]. 
"נמצאת מלאכת הרפואה מצווה גדולה ללומדה וללמדה, ועבודה רבה מהעבודות שעובדים בהם את הא-ל" [ספר מוסר, פירוש משנת אבות לר' יוסף בן יהודה אבן ועקנין, תלמיד הרמב"ם]. 
"בעבור זה שבחתי מעשיות הטבע והמלאכות הטבעיות, וכל שכן הרפואה... ונמצא שם שמים מתייקר ומתעלה על ידו, ואם לא יעשה כן וכו', נמצא שם שמים מתחלל על ידו" [ר' יעקב ב"ר דוד פראווינציאלי, הובא בשו"ת על דבר לימוד החכמות, שנכתב בשנת רנ/1490, ונדפס בקובץ דברי חכמים, דפים סג-עד].  
"חכמת הטבע היא וודאי חכמה מותרת ומשובחת, נצרכת להביט אל פועל ה' ומעשהו הגדול כי נורא, ובייחוד החלק ממנה הנכלל במלאכת הרפואה" [שו"ת שאילת יעבץ ח'א ס'מא].
רבי ישראל בן שמואל אשכנזי משקלוב, כותב בהקדמתו לספר "פאת השולחן", בשם הגר"א: 
"כה אמר (הגר"א): כל החכמות נצרכים לתורתנו הקדושה, וכלולים בה. וידעם כולם לתכליתם (עד סוף הידוע לנו), והזכירם: אלגברה, ומשולשים (גיאומטריה), והנדסה, וחכמת המוסיקה, ושיבחה הרבה. הוא היה אומר אז כי רוב טעמי תורה וסודות שירי הלויים וסודות תיקוני זוהר אי אפשר לידע בלעדה."
רבי ברוך שיק משקלוב כותב בהקדמה לספר שתרגם על "אוקלידוס", בשם הגר"א: 
"כפי שיחסר לאדם ידיעת שארי החכמות (חכמת מדעי הטבע), לעומת זה יחסרו לו מאה ידות בחכמת התורה הקדושה, כי התורה והחכמה צמודים יחד. וציווה לי להעתיק מה שאפשר ללשוננו הקדושה מן החכמות וכו' ישוטטו רבים ותרבה הדעת בין עמנו ישראל, ותסור לשון לאומים אשר כשאון מים רבים ישאון לעומתנו, 'איפה חכמתכם', ונמצא שם שמים מתחלל."
בני יששכר שנתמכו ע"י זבולון היו גדולי המדענים בעולם בדורותיהם. גם בימינו מצוה על תלמידי חכמים לדעת יותר ממה שיודעים הגויים, "כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים", ושלא יאמרו על תלמידי חכמים "איפה חכמתכם, ונמצא שם שמים מתחלל". תלמיד חכם שאינו יודע מתימטיקה, או רפואה, או מדעי הטבע, "יחסרו לו מאה ידות בחכמת התורה הקדושה". התועלת בלמוד ההמתימטיקה, הרפואה, ומדעי הטבע, אינה רק לצורך עסוק במלאכה. תלמיד חכם שלמד חכמות אלו מבין את חכמת התורה, מבין את עומק ההלכה, ומבין כיצד הקב"ה נוהג את עולמו, פי מאה יותר טוב ממי שלא למדן.


אסטרונומיה וחכמת התורה

מי סובב סביב מי - השמש והכוכבים סביב כדור הארץ או כדור הארץ סביב השמש?

לפי ספר הזהר [פ' ויקרא] כדור הארץ אינו עומד במקומו אלא סובב סביב צירו כל יום, וסיבוב זה הוא שגורם לחילופי היום והלילה. לפי המאירי [1] כבר דוד המלך ידע, על פי קבלה, שכל כוכבי הלכת סובבים סביב השמש ו"השמש באמצע". שניהם - חכמת ישראל - בהסכמה מלאה עם המדע המודרני, ושניהם סותרים את החכמה היוונית שהועתקה על ידי הרמב"ם [2,3,4], האומרת שכדור הארץ עומד במקומו והכוכבים סובבים סביבו. לא כל אחד ראוי ללמוד זהר וקבלה. אך, משגילו הגויים סודות אלה וכל ילד יודע אותם, אין יותר מקום להסתיר אותם מעם ישראל, ואין טעם להמשיך ולהסתתר מאחורי התאוריה היוונית. להיפך, מצוה על תלמידי חכמים לדעת יותר ממה שיודעים הגויים.

חשוב להדגיש כאן שהרמב"ם מתאר את חכמת האסטרונומיה על פי התיאוריה היוונית. אין שום בסיס לטענה כאילו הרמב"ם כתב הכל ברוח הקדש, כשהרמב"ם עצמו אומר שלמד זאת מחכמי יוון פרס והודו [2][3][4][5]. גם התאורים בגמרא מבוססים על התיאוריה היוונית, כי "הספרים שחיברו חכמי ישראל שהיו בימי הנביאים מבני יששכר, לא הגיעו אלינו"[3].

התיאוריה היוונית - לא רק שאיננה חכמת התורה, אלא היא הפך חכמת התורה. את חכמת התורה אנו לומדים בתהילים מפי דוד המלך, בספר הזהר, ובהקדמה לבית הבחירה של המאירי. אין גם שום סתירה בין חכמת התורה לבין המדע המודרני. להיפך, המדע המודרני מוכיח על פי הטבע את האמת בחכמת התורה ואת הטעויות הגדולות בתיאוריה היוונית.


תורת היחסות

יש מי שניסו להחיל את תורת היחסות של איינשטיין על השאלה מי סובב סביב מי. לתורת היחסות יש שני חלקים. החלק הקל יותר נקרא "תורת היחסות הפרטית" - זה החלק שנלמד על ידי רוב הפיזיקאים. החלק השני נקרא "תורת היחסות הכללית" - נושא קשה מאוד שנלמד לעתים רחוקות, ומובן רק על ידי פיזיקאים בודדים בעולם המתמחים בתחום זה. כמעט כל הדיונים בנושא תורת היחסות מתייחסים לתורת היחסות הפרטית. לפי תורת היחסות הפרטית, זה לא משנה מי נע ומי נח. הדבר היחיד שחשוב הוא התנועה היחסית. על סמך זה, טען הפילוסוף הגרמני הנס רייכנבך בספרו "הפילוסופיה של מרחב וזמן" (1928) כי, לפי תורת היחסות, כמו שכדור הארץ נע במסלול סביב השמש כך גם השמש נעה במסלול סביב כדור הארץ, ואין הבדל ביניהם. טיעון זה יכול להיות משחק מילים פילוסופי מעניין, אך מבחינה מדעית הוא טעות חמורה.  הנס רייכנבך טעה בהבנת תורת היחסות כי הוא היה פילוסוף ולא פיזיקאי.

תורת היחסות הפרטית היא תחום צר מאוד של תורת היחסות, העוסק רק בתנועה על קו ישר במהירות קבועה, בלי שינויי מהירות או כוון, בלי סיבובים, ובלי השפעה של כוח המשיכה. בלי גורמים אלה, אין זה משנה מי נע ומי נח. ברגע שאנו מוסיפים אחד מהגורמים הללו לתוך התמונה (ובמקרה שלנו כל השלושה נמצאים), תורת היחסות הפרטית כבר לא רלוונטית. אנו נכנסים לתחום של תורת היחסות הכללית. הנוכחות של כוח המשיכה, שינויי מהירות או כוון, וסיבובים, גורמים להבדל עצום בין מי נע ומי נח, או, למי יש מסה נמוכה ולמי יש מסה גבוהה. לכן, התנועה של כדור הארץ במסלול סביב השמש אינה זהה ואינה דומה לתנועה של השמש במסלול סביב כדור הארץ. כל נסיון להשוות ביניהם איננו אלא טעות בהבנת תורת היחסות.

לדוגמא: כאשר מניחים חפץ על דיסקית מסתובבת מהר, החפץ עף החוצה ונופל מהדיסקית. לעומת זאת, אם הדיסקית עומדת במקומה וכל העולם מסתובב מהר סביבה, החפץ לא עף ולא נופל מהדיסקית.  דוגמא נוספת: כאשר מכונית נוסעת על הכביש, גלגלי המכונית מסתובבים ביחס לכדור הארץ. אין שום אפשרות לטעון שגלגלי המכונית עומדים במקומם וכל העולם מסתובב במהירות סביב הגלגלים. מכאן אנו למדים שיש הבדל גדול בין מי נע ומי נח. בגלל הסיבוב, תורת היחסות הפרטית לא רלוונטית.

הניסיון להחיל את תורת היחסות הפרטית על תנועה מסלולית של גופים אסטרונומיים מתעלם מן ההבדלים בין תורת היחסות הפרטית לתורת היחסות הכללית. הוא גם מתעלם מהתנועה המסלולית של הירח וכוכבי לכת אחרים. האם כמו שהירח נע במסלול סביב כדור הארץ כך גם כדור הארץ נע במסלול סביב הירח? האם כמו שכוכב נוגה נע במסלול סביב כדור הארץ כך גם כדור הארץ נע במסלול סביב כוכב נוגה? האם כמו שכוכב שבתאי נע במסלול סביב כדור הארץ כך גם כדור הארץ נע במסלול סביב כוכב שבתאי? אם כן, אז, סביב מי סובב כדור הארץ לפי תורת היחסות? סביב השמש, סביב הירח, סביב כוכב נוגה, או סביב כוכב שבתאי? כפי שאנו רואים, ההסבר של הנס רייכנבך מלא בסתירות פנימיות.

אחד העיקרים הבסיסיים של תורת היחסות הוא ששום דבר לא יכול לנוע מהר יותר ממהירות האור. מגבלה זו קשה להבנה, גם למדענים. אם יורים כדור קדימה במהירות V ממטוס שטס במהירות V אז מהירות הכדור היא V+V=2V. הגיון פשוט. אך, אם נניח שמהירות המטוס ומהירות היריה של הכדור היא מהירות האור C, אז, מהירות המעוף של הכדור היא C , לא 2C. במהירות האור: C+C=C . וכן, אם מהירות המטוס היא V ומהירות הכדור היא מהירות האור C אז: V+C=C . כשמוסיפים או מחסרים מהירות ביחס למהירות האור, נשארת המהירות הסופית שוה למהירות האור. במהירות של חצי ממהירות האור: 0.5C+0.5C=0.8C . כפי שאנו רואים, הגיון פשוט לא עובד בתורת היחסות. הבנת ענין זה דורשת לימוד רב והתמחות בנושא. כל הטענות הדימיוניות כאילו אפשר לעבור את גבול מהירות האור, מבוססות על אי הבנת תורת היחסות.

הניסיון להכניס את תורת היחסות לדיון זה, כרוך בסתירה פנימית רצינית. אם ננסה לקבוע את כדור הארץ במרכז ולתת לכוכבים, מחוץ למערכת השמש, לנוע במסלול סביב כדור הארץ פעם בשנה, אז, כל הכוכבים יצטרכו לנוע במהירות גדולה יותר ממהירות האור, בגלל המרחק שלהם. אם ננסה לקבוע את כדור הארץ במרכז ולתת לכוכבי הלכת, בתוך מערכת השמש, לנוע במסלול סביב כדור הארץ פעם ביום, אז, גם כוכבי הלכת נפטון והרחוקים יותר, בנוסף לכוכבים מחוץ למערכת השמש, יצטרכו לנוע במהירות גדולה יותר ממהירות האור. אם כך, האם תורת היחסות שייכת או לא? אי אפשר לבחור בחצי אחד של תורת היחסות שנוח לנו ולהתעלם מהחצי השני. מכאן אנו למדים שתורת היחסות סותרת לחלוטין את התיאוריה היוונית לפיה כדור הארץ קבוע במרכז וכל הכוכבים סובבים סביבו.

תורת היחסות היא נושא כל כך קשה, שאפילו הסטודנטים של איינשטיין עצמו התקשו להבין אותו. הנס רייכנבך הכליל את הטעות המביכה בספרו, בנוסף לטעויות אחרות, למרות שהוא למד את תורת היחסות אישית מאיינשטיין עצמו תוך השתתפות בהרצאותיו. בשנים מאוחרות יותר, הרבה פילוסופים ומדענים טעו, כמו רייכנבך, בהבנת תורת היחסות ופרסמו מסקנות טעויות. הגיון פשוט ולוגיקה קלסית רק מפריעים להבנת תורת היחסות. למרבה הצער, גם רבנים שעסקו בנושא העתיקו את הטעויות בלי לשים לב לכך שהן מבוססות על אי הבנת תורת היחסות.

יש רבנים גדולים ומפורסמים שהיו בקיאים מאד בלמוד המדעים. הם ידעו היטב מה אומרים ספר הזהר, המאירי, והמדע המודרני. אף על פי כן, הם השתמשו בטיעונו של הנס רייכנבך בנסיון להצדיק את התיאוריה היוונית שהועתקה על ידי הרמב"ם. נראה שרבנים אלה ידעו את האמת אך בחרו להמשיך את מנהג הקדמונים לפיו אין מלמדים את סודות מעשה בראשית ואת מדע האסטרונומיה לצבור.

המציאות המדעית

בימינו אין יותר סודות בלימודי הפיזיקה והאסטרונומיה. הכל גלוי לכל מי שרוצה ויכול ללמוד. אילו היו חכמי הגמרא והרמב"ם בימינו, היו הם הראשונים להכיר בנכונות המציאות המדעית [6], כמו שכתוב [פסחים, צד, ע'ב] "ונראין דבריהן מדברינו".   הנה התיאור המדויק של מי סובב סביב מי:

השמש וכוכבי הלכת יוצרים יחד מערכת שבה יש נקודה מסוימת בחלל שהיא מרכז המסה של המערכת. נקודה זאת נמצאת בתוך השמש, אך לא בדיוק במרכזה. כל כוכבי הלכת ומרכז השמש סובבים סביב נקודת מרכז-המסה הזאת. כאשר אנו אומרים שכוכבי הלכת סובבים סביב השמש, אנו מתכוונים לכך שהם סובבים סביב נקודת מרכז-המסה הנמצאת בתוך השמש.

תקופת הסיבוב, בשנים, של כל אחד מכוכבי הלכת היא: מרקורי - 0.24, נוגה - 0.62, כדור הארץ - 1.0, מאדים - 1.88, צדק - 11.86, שבתאי - 29.46, אורנוס - 84.01, נפטון - 164.8 .

המרחק הממוצע, במיליוני ק"מ, של כל אחד מכוכבי הלכת מהשמש הוא: מרקורי - 58, נוגה - 108, כדור הארץ - 149.6, מאדים - 228, צדק - 779, שבתאי - 1434, אורנוס - 2873, נפטון - 4495.

הכוכב הקרוב ביותר מחוץ למערכת השמש הוא Alpha Centauri במרחק של 4.37 שנות אור - שהם 41,300,000 מיליון ק"מ. מרחק זה הוא פי 276,000 יותר גדול מהמרחק בין הארץ לשמש. כוכב זה וכל הכוכבים הרחוקים יותר, אינם סובבים סביב מערכת השמש.

להלן שלש דוגמאות של מסלולי כוכבים סביב מרכז המסה שלהם (מקור Wikimedia Commons). נקודת מרכז המסה מצוירת בצבע אדום במרכז כל תמונה :


דוגמא לתנועה היחסית של שני כוכבים בעלי מסה זהה.
(מצב זה לא קיים במערכת השמש. מצב זה כן קיים בכוכבים רחוקים.)


דוגמא לתנועה היחסית של כדור הארץ והירח (המרחקים והגדלים אינם לפי קנה מידה)



דוגמא לתנועה היחסית של השמש וכדור הארץ תוך התעלמות מכוכבי הלכת האחרים
(המרחקים והגדלים אינם לפי קנה מידה)




ציור המראה את השמש וכוכבי הלכת שסובבים סביב השמש. מרחק הכוכבים מהשמש אינו לפי קנה מדה.
כדי להראות את מרחק הכוכבים מהשמש לפי קנה מדה, יש צורך במסך באורך 300 מטר.



לפעמים עובר כוכב נוגה במסלול בין כדור הארץ לבין השמש. התמונה צולמה דרך טלסקופ ומראה את
כוכב נוגה (עגול כהה) על רקע השמש. (מקור: Wikimedia Commons)



שקיעת השמש בקו האופק של מאדים. למי שעומד על מאדים, נדמה כאילו
מאדים הוא מרכז העולם, וכדור הארץ, השמש, וכל הכוכבים, סובבים סביבו.
צולם על ידי חללית Mars Exploration Rover שנחתה על מאדים (מקור: NASA).



תמונה של כדור הארץ (נקודה קטנה בקצה החץ) על רקע אור השמש ברקיע השמים של מאדים.
בשמי מאדים נראה כדור הארץ ככוכב הבהיר ביותר. למי שעומד על מאדים, נדמה כאילו
מאדים הוא מרכז העולם, וכדור הארץ, השמש, וכל הכוכבים, סובבים סביבו.
צולם ממאדים על ידי חללית Mars Exploration Rover שנחתה על מאדים (מקור: NASA).



כדור הארץ עולה מעל קו האופק של הירח.  צולם על ידי האסטרונאוטים של אפולו 11 שנחתו על הירח.
הכתמים הלבנים הם עננים על כדור הארץ.  בחזית רואים את קרקע הירח.  (מקור: NASA) 
למי שעומד על הירח, נדמה כאילו הירח הוא מרכז העולם,
וכדור הארץ, השמש, וכל הכוכבים, סובבים סביבו אחת לחודש.


מקורות
  1. הוא אמרו [דוד המלך, תהילים, יט, ח] "תורת ה' תמימה" על מה שסמך לזה ענין רומז בו על תכונת הגלגלים, רוצה לאמר שבעה כוכבי לכת היות השמש באמצע, באמרו [תהילים, יט, ה]: "לשמש שם אהל בהם", והוא דבר נבוכו בו גדולי החכמים עד היום, ואמר שנתגלה לו זה דרך קבלה ועדות ברורה ונאמנה מפי התורה, כמו שנרמז בתכונת כלי הקדש, אע"פ שנעלם זה ממנו אולי מצד העיון, והפליג על זה בשבח התורה איך היא תמימה, רוצה לאמר שלמה ומוציאה לאור כל תעלומה. [ המאירי, פתיחה לבית הבחירה]
  2. "וזו היא חכמת חשבון תקופות ומזלות, וספרים רבים חיברו בה חכמי יוון." [רמב"ם, הלכות יסודי התורה, פרק ג]
  3. "והיאך נודע כל דבר ודבר מאלו הדברים, והראיה על כל דבר ודבר, היא חכמת התקופות והגימטריות, שחיברו בה חכמי יוון ספרים הרבה, והם, המצויים עכשיו ביד החכמים; אבל הספרים שחיברו חכמי ישראל שהיו בימי הנביאים מבני יששכר, לא הגיעו אלינו." [רמב"ם, הלכות קדוש החודש, יז, כד]
  4. "ודעו רבותיי, שהחכמה שהיא חכמה ודאית, היא ידיעת צורת הגלגלים, ומניינם, ומדתם, וסדר הילוכם, וזמן סביבת כל אחד מהם, ונטייתם לצד צפון או לדרום, וסביבתם למזרח או למערב, ומסלול כל כוכב וכוכב ודרכו היאך הוא. בכל זה וכיוצא בו חברו חכמי יון ופרס והודו חיבורים גדולים, והיא חכמה מפוארת הרבה." [הרמב"ם, איגרת לחכמי קהל עיר מארשילייא על ענייני אצטגנינות ומזל]
    http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/mekorot/igeret-2.htm
  5. וע"ד חכמת התכונה מצינו ביד החזקה להרמב"ם ז"ל הרבה במקצוע חכמה זו. וכנראה נשען הרמב"ם ז"ל ג"כ על ספרי חכמי או"ה בזה. וכמוש"כ לענין החשבונות בהל' קדוה"ח פי"ז הכ"ה. גם מש"כ בהל' יסוה"ת פ"ג נמצא ג"כ בספרי חכמי יון, וביחוד ספרי אריסטו ותלמידיו ומפרשיו. [ר' מנחם מנדל שניאורסון, אגרות קודש, כרך א, איגרת א]
  6. חשוב להדגיש שאנו עוסקים כאן רק בעניני פיזיקה ואסטרונומיה. אין לטעות ולהסיק מכך כאילו יש שמץ של אמת בהבלי תורת האבולוציה. תורת האבולוציה איננה מדע אלא שקר מסנוור. המאמר (באנגלית) בקישור הבא מלמד כיצד להבחין בין מדע לבין דימיונות וחושף שקרים נוספים המציגים דימיונות כאילו הם עובדות מדעיות.
    Torah and Science - Facts, Theories, and Fiction



No comments: